יום חמישי, 15 בינואר 2015

מסע אל המקורות

יום ראשון, כ' בטבת תשע"ה, 11/1/15
הנשר הגדול

כ' בטבת הוא יום הסתלקותו של "הנשר הגדול" רבנו משה בן מימון, הרמב"ם.
פלא הדורות הוא הרמב"ם ואחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות. נחשב כגדול הפוסקים, והיה איש אשכולות מלא מדע וחכמה, רופא, חוקר ומנהיג. גדולי דורו אמרו עליו: "ממשה (רבנו) ועד משה (בן מימון), לא קם כמשה".
ספריו וחיבוריו של הרמב"ם, הפכו לנכסי צאן ברזל בעולם היהודי. בהם: פירוש המשנה לרמב"ם, ספר האמונה 'מורה נבוכים', איגרות הרמב"ם, ספרי רפואה וכתבים נוספים, ועל כולם ספר 'משנה תורה' המכונה הי"ד החזקה, היצירה הפלאית ורבת ההיקף על כל ההלכות שבתורה הנהוגות בזמננו ובזמן שבית המקדש קיים, בדיוק רב ובבהירות שאין דומה לה. החיבור הפך להיות אבן היסוד של הפסיקה ההלכתית בכל הדורות עד דורנו אנו.
הרמב"ם נפטר במצרים וארונו הובא לקבורה על פי בקשתו לארץ ישראל, בה ביקר בחייו, ונקבר בעיר הקודש טבריה.
הרמב"ם מוזכר פעם אחת בדברי ה'תוספות' שעל הש"ס, במסכת מנחות דף מ"ב, וסימנך: רמב"ם - ראשי תיבות ראה מנחות מ"ב. דורשי רשומות מצאו סימן לרמב"ם בתורה בפסוק: "רבות מופתי בארץ מצרים" ראשי תיבות רמב"ם.

יום שני, כ"א בטבת תשע"ה, 12/1/15
הרוגי מלכות

ביום זה בשנת תשי"ב, לפני 63 שנה, הואשמו שני יהודים תושבי בגדד שבעיראק, יוסף בצרי ושלום צלאח הי"ד, בפעילות יהודית למען ארץ ישראל. השלטונות האשימו את השניים, כי הם ביצעו פעילות חבלנית נגד יהודים בבגדד, במטרה לעודד אותם לעלות לארץ ישראל ואף הואשמו בריגול לטובת מדינת ישראל.
השניים הוצאו להורג בתלייה על הגרדום והצטרפו אל הרוגי המלכות שנהרגו על היותם יהודים מקדשי שם שמים, ועליהם אמרו חז"ל שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם בעולם הבא.


יום שלישי, כ"ב בטבת תשע"ה, 13/1/15
מאורעות דמים ברומניה


ביום זה, לפני 74 שנה בשנת תש"א, פרצו מאורעות דמים ופרעות אימה בבוקרשט שברומניה, על ידי תנועת הלגיונרים שניסתה להדיח את השלטון וביצעה פוגרום אכזרי ביהודי בוקרשט. בחסדי שמים דוכא המרד לאחר מספר ימים, אולם מאות יהודים נרצחו בעינויים קשים ואכזריים, אלפי בתי עסק וחנויות נשדדו ובתי כנסת רבים הוצתו, כשהפורעים רוקדים מסביב ושואגים משמחה.
על חורבן יהדות רומניה, התפרסמה 'מגילת חורבן' ובה תיאור ההרס הגדול של רומניה הגדולה, בה היו כשש מאות אלף יהודים לפני השואה, כאשר מחצית מהם נספו במלחמה, הי"ד.


יום רביעי, כ"ג בטבת תשע"ה, 14/1/15
גולה אחר גולה הלכה יהודה


חמש שנים בלבד לאחר גירוש ספרד המפורסם שהתרחש ביום חורבן ירושלים תשעה באב, בשנת רנ"ב, לפני למעלה מ-500 שנה, התרחשה גלות נוספת ממדינת פורטוגל. רבים מגולי ספרד שהיגרו לפורטוגל, נאלצו ליטול שוב את מקל הנדודים ולחפש מנוח לכף רגלם.
יהודים רבים נאלצו להמיר את דתם לנצרות, והללו הפכו ליהודים אנוסים כשהם ממשיכים לשמור על היהדות בסתר. רבים מבין האנוסים נחשדו באי ציות לדת הנוצרית, וידוע על למעלה מעשרת אלפים מקרים של שריפת אנוסים על מוקד ה"אוטו דה פה" המפורסם.
בני עם ישראל, לא איבדו מעולם את חוסנם הרוחני ואת אמונתם התמימה, ולמרות כל הסבל והייסורים הגדולים שסבלו במשך כל הדורות, המשיכו לדבוק בגאון באמונתם ובצור מחצבתם.

יום חמישי, כ"ד בטבת תשע"ה, 15/1/15
רעידת האדמה שהחריבה את צפת


היה זה לפני 178 שנה, בשעת בין הערביים של יום ראשון, כ"ד בטבת תקצ"ז, ופתאום הורגשה בארץ ישראל רעידת אדמה אימתנית. עיקר הרעש היה באזור הגליל ולבנון, והערים שסבלו יותר מכולן היו צפת וטבריה, ערי הקודש.
באותם ימים, עדיין לא נקבעו כלים סיסמולוגים מודרניים ואף השימוש בסולם ריכטר החל רק לאחר כמאה שנה, אולם על פי הערכות מודרניות, היה הרעש בעוצמה של כ-7 בסולם מגניטודה, שמחליף כיום את סולם ריכטר המיושן.
הרעידה גרמה להרס רב ומפולות ענק וגבתה מחיר כבד של כשבעת אלפים הרוגים, מתוכם כאלפיים בצפת לבדה וכשבע מאות בטבריה.
הקהילה היהודית בצפת נפגעה קשות ורבים היגרו ממנה לירושלים. כשהגיעה השמועה לארצות הגולה על הרעידה הקשה, התבטא החת"ם סופר כי היה בכך עונש על הפגיעה בקדושתה של ירושלים, כאשר העולים ארצה לא התיישבו בה והעדיפו להתיישב בערי הגליל. אחרים ראו בכך סימנים לביאת המשיח כפי דברי חז"ל שהגליל ייחרב, אולם היו רבים שנשארו בצפת והקימו אותה מחדש, באמונה ובתקווה מחודשת.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה