יום שלישי, 20 בינואר 2015

חלמא טבא חזית


אחד מגדולי הרבנים בירושלים, היה הגאון רבי משה נחום ולנשטיין (או בכתיב המקורי: וואלענשטיין), ששימש כדיין בבית הדין משנת תרס"ג ובשנת תרס"ח התמנה לאב בית הדין. לימים הקים את בית הדין של העדה החרדית ובו שימש כראב"ד תחת הנהגתו של מרן הגאב"ד הגרי"ח זוננפלד, רבה של ירושלים.

רבי משה נחום ולנשטיין ראב"ד ירושלים
שם הוריו של ר' משה נחום: רבי מאיר אב"ד בעזע ומרת מירל. בידי חלק מצאצאי ר' משה נחום היתה מסורת מוטעית, שמרת מירל היתה בתו של הצדיק המפורסם רבי עמרם רוזנבוים, המכונה 'ר' עמרם חסידא', אב"ד מאדע, תלמידו של החת"ס ומראשי החסידים בצפת. בטעות גם נמסר שר' משה נחום שימש כראב"ד בירושלים ארבעים שנה רצופות, בעוד שמשרתו נמשכה קרוב לעשרים שנה.
כך מופיע באנצ' לחלוצי היישוב של תדהר, בדובב שפתי ישנים (אטינגר, ושם טעות הדפוס: אלנשטיין במקום ולנשטיין), בהקדמת "בני משה" על היתר מכירה בשביעית מרמ"נ ולנשטיין שהדפיס נינו רמ"מ הלוי פראג, קודש לה' על רא"א פראג, נתיבות אדם ועוד.




רבי משה נחום ולנשטיין עם הראשון לציון רבי אליהו משה פניז'ל

בקבלת פנים לגנרל האנגלי אדמונד אלנבי בשכונת הבוכרים בירושלים, י"ג בסיון תרע"ח

אולם לאחר בדיקה עולה, שמרת מירל היתה בתו של רבי אליעזר דוד הירשלער מאטש (יש שכותבים בשיבוש שהיה אב"ד שם, ואינו נכון כמובא להלן), אחיו של רבי עמרם חסידא. דהיינו, ר' משה נחום היה נכד אחיו של ר' עמרם ולא נכדו שלו עצמו. שם אביו של ר' עמרם חסידא, היה ר' משה נחום רוזנבוים ועל שמו נקרא ר' משה נחום ולנשטיין, ולבנו קרא ר' משה נחום בשם עמרם יוסף, כנראה על שם ר' עמרם חסידא בתוספת השם יוסף, מפני שר' עמרם נפטר בגיל ארבעים בלבד (נולד בשנת תק"נ ונפטר בתק"צ).
על רבי אליעזר דוד הירשלער, אבי-אמו של ר' משה נחום ולנשטיין, מובא בספר "תולדות ערוגת הבושם" (ששם נכתב גם בפירוש שלר' אליעזר דוד היתה בת בשם מירל אשת ר' מאיר ולנשטיין אב"ד בעזע):
בנו הג"מ אליעזר דוד הירשלער ז"ל מק"ק אטש. סיפר עליו נכדו הג"מ שמעון קרויס ז"ל אב"ד אטש, שאם כי לא היה אב"ד והתפרנס מיגיע כפיו כסוחר בק"ק אטש, אולם היה מפורסם לאיש קדש מאד, ואפילו הערלים והגלחים דשם ידעו מזה וקראו אותו "דער הייליגער איד".
פעם אחת רצו להעמיד אותו במבחן, ולכן גזרו עליו שכאשר יסע לעיר המחוז ראאב, יביא אתו תמונת אותו האיש ימ"ש שתלוי ועומד בכל פנה על אם הדרך, שכן הם זקוקים לה. בשובו בסוף השבוע, כששאלו אותו אם הביא אותה תמונה שביקשו ממנו, אמר להן ששכח מזה. הם הוסיפו לזרז אותו, כי בפעם השניה בוודאי לא ישכח ויביא אותה, אף איימו עליו, ומשהבחין כי הפעם חייו בסכנה, נאלץ להבטיח להם כי ימלא מבוקשם. בשובו הביתה שנית, שאלו אותו שוב אם הביא להם תמונת אותו האיש. השיב להם בחכמה "האמינו לי שהטרחתי עצמי וביקשתי את תמונת אותו האיש. אולם סובבתי בכל העיר ולא מצאתי תמונתו אלא עם ראש כפוף. דרשתי ושאלתי האם לא יוכלו לספק תמונת אותו האיש כשהוא בקומה זקופה, אולם למרות כל טרחתי לא יכולתי למצוא רק תמונה עם ראש כפוף. תמונה כזו אינה מכובדת, ועל כן לא רציתי להביא אותה לכם". לשמע תשובתו בחכמה, לא הוסיפו מכאן ואילך להטיל עליו שליחות כגון אלו, וכבודו עלה בעיניהם.
חתנו היה הג"מ מאיר וואלענשטיין אבד"ק בעזע, ושם זוגתו הרבנית מרת מירל ע"ה. וכן היו לו שני בנים, מו"ה משה נחום מוויען (חתן הג"מ עקיבא שטראססער ז"ל), ומו"ה אברהם אבא מפרעשבורג. מו"ה ליב בן מו"ה מענדל כהן היה חתנו, ושני בניו הם, מו"ה אליעזר דוד, ומו"ה אברהם מטארקאני.
בשנת תשס"ד, יצא לאור קובץ בשם "לתולדות משפחת רוזנבוים הירש", על ידי מכון 'זכרון' להנצחת יהדות הונגריה. בקובץ זה נלקטו להפליא תולדותיו של ראש המשפחה רבי משה נחום רוזנבוים אב"ד וואשאן, אביו של רבי עמרם חסידא, ותולדות צאצאיו הרבים.
מובאים בו פרטים רבים שנלקטו במאמץ רב ובדיוק נפלא, והוא מחולק לתשעה פרקים, הפרק הראשון עוסק ברבי משה נחום רוזנבוים ראש המשפחה, ושמונה פרקים נוספים לארבעת בניו וארבע בנותיו. הראשון הוא רבי עמרם חסידא, והשלישי הוא רבי אליעזר דוד הירשלר מטארקאן וצאצאיו, ושם נכתב שהיתה לו בת בשם מירל ולנשטיין, שנפטרה בז' באלול תרמ"ב ונטמנה בבעזא, ושם בעלה רבי מאיר ולנשטיין, שנולד בשנת תקס"ו בקאטענדארף, גר בטארקאן ופאפא ובשנת תרי"א כבר היה אב"ד בעזע. נפטר שם בכ"א בסיון תרמ"ד. ובנם הוא רבי משה נחום ולנשטיין ראב"ד ירושלים.
כל הנתונים הללו מבוססים על המסמכים הרשמיים ברשויות, על מצבות וכתבים שונים, והם בדוקים ומחוורים.

מצבת רבי עמרם חסידא בבית העלמין העתיק בצפת

2 תגובות:

  1. בתחילה, לפני ששימש כדיין בבית הדין של הגרש"ס, שימש כדיין בבית הדין של ר' יהושע ליב דיסקין מבריסק.

    השבמחק
  2. כשהוקמה הרבנות הראשית, התפצל בית הדין, הראב"ד הגרמ"נ ולנשטין לא נכנס לבית הדין של הרבנות, ובעצם הקים בכך את הבד"ץ של העדה החרדית, שאחר כך הכתיר את הגרי"ח זוננפלד כרב העיר, ואילו הגרצ"פ פרנק, צעיר הדיינים, הקים את בית הדין של הרבנות הראשית תחת הנהגת מרן הרב קוק זצ"ל. בכך בעצם שני בתי הדין הם המשך של בית הדין הירושלמי הוותיק. נכד נכדתו.

    השבמחק