יום שני, 19 בינואר 2015

מסע אל המקורות / פרשת בא


יום ראשון, ה' בשבט תשע"ה, 25/1/15

ביום זה, נסגרה ישיבת וולוז'ין המפורסמת, בעקבות דרישת שר ההשכלה הרוסי להכניס את לימודי השפה הרוסית, בסדרי הלימודים הקבועים בישיבה.
ישיבת וולוז'ין, הידועה בכינויה "אם הישיבות", נוסדה בידי רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו הקרוב של הגאון מווילנא. הישיבה שימשה כמגדלור לישיבות ליטא שנוסדו בעקבותיה ותלמידיה התפרסמו כגדולי תורה, רבנים ואישים ידועי שם.
הישיבה פעלה 24 שעות ביממה והתקיימו בה משמרות של תלמידים שלמדו ללא הפסק בכל שעות היום והלילה. היו בה תלמידים צעירים בני 14 בלבד, שכבר הספיקו לסיים את הש"ס כולו, תופעה נדירה ופלאית.
תשעים שנה רצופות, עמדה ישיבת וולוז'ין בתפארתה, עד שעלה עליה הכורת בעקבות הלשנות מצד חברי תנועת ההשכלה, שעיניהם צרה בהתפתחותה של הישיבה, ותביעת הממשלה הרוסית להכניס את לימוד השפה הרוסית בין תכני הלימוד בישיבה.
הנצי"ב מוולוז'ין, שהישיבה היתה מפעל חייו, הודיע נחרצות כי הישיבה ננעלת על מסגר ובריח. "בתורה אין פשרות" הודיע באופן החלטי ופעולת הסגירה היתה יוצאת דופן בתעוזתה. ברבות הימים נוכחו כולם לדעת עד כמה ראה הנצי"ב בעיניו הצופיות את העתיד בשמירה על טוהר עולם הישיבות במסירות נפש, ללא תערובת של לימודי חול.

יום שני, ו' בשבט תשע"ה, 26/1/15

היום לפני 82 שנה, פיזר הצורר האנטישמי אדולף היטלר ימ"ש את הפרלמנט הגרמני, ובכך תפסה המפלגה הנאצית בראשות היטלר, את השליטה על גרמניה כולה באופן מוחלט.
מכאן התגלגלו העניינים במהירות עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, שהכניסה את העולם כולו לקלחת של מרחץ דמים, והכחידה מעמנו שישה מיליוני יהודים, ה' ייקום דמם.
שואת יהודי אירופה, היא אחת התקופות הקשות ביותר בעם ישראל, בה התקיימה הנבואה של "ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא", כביכול הקב"ה הסתיר את פניו ולא ראה את הזוועה והשכול שנעשים עם בניו האהובים, עם ישראל, אולם דרכי ההנהגה של הקב"ה נסתרים מעיני בשר ודם ואין לנו את ההבנה בהן, אולם הקב"ה הוא א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא וכל מעשיו בדין ומשפט.
היו צדיקים שאמרו, שמלחמה זו, שהיתה המלחמה הקשה ביותר בהיסטוריית העולם, הינה מלחמת גוג ומגוג, ולאחריה התחיל התהליך של הגאולה, וכולנו תפילה שהתהליך יסתיים במהרה בביאת המשיח.


יום שלישי, ז' בשבט תשע"ה, 27/1/15

היום לפני 71 שנה, הודיע ארגון האצ"ל - ארגון צבאי לאומי, על מרד כנגד השלטון הבריטי ששלט אז בארץ ישראל, לאחר האכזבה מיחס הבריטים אל העם היהודי ופרסום הספר הלבן שהגביל את מספר העולים לארץ ישראל.
המרד הוכרז בשלהי מלחמת העולם השניה, כאשר העולם היהודי היה נתון עדיין בתדהמה אל מול היקף הזוועה של גרמניה הנאצית והמספר העצום של הנרצחים היהודים באירופה, ורבים התמרדו כנגד השלטון התקיף של הבריטים שסירב לאפשר להמוני ניצולי שואה להגיע ארצה ולהקים בה בית לאומי לעם היהודי.
בתוך היישוב היהודי בארץ היו ויכוחים מרים על הגישה הנכונה מול השלטון הבריטי, ודעת גדולי התורה לא היתה נוחה מפעילות עוינת כנגד השלטון הזר ושפיכות דמים ללא תועלת. השקפת היהדות הצרופה היתה ונותרה לחתור לשלום ושמירה על החוק, כי "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו".

יום חמישי, ט' בשבט תשע"ה, 29/1/15

בחסידות בעלזא, שהיא אחת החצרות החסידויות הגדולות בדורנו, חוגגים יום זה כיום ההצלה של האדמו"ר הקודם מבעלזא ואחיו הרב מבילגורייא, שנחלצו באורח נס מציפורני הנאצים, והגיעו ארצה לאחר מסע ייסורים ארוך.
הרבי היה שריד יחיד שנותר ממשפחה ענפה, ושיכל את כל ילדיו ועשרות נכדיו וניניו. למרות התלאות והשכול, החל הרבי מחדש בהקמת חצרו והפיח חיים באודים העשנים יוצאי מחנות הריכוז וההשמדה הנאציים. דמותו הותירה את חותמה על היישוב המתחדש בארץ והיא מהווה סמל ודוגמה לאדם שאיבד את כל עולמו ולמרות הקושי הרב, לא התייאש והתחיל את הכל מחדש.

שבת קודש, י"א בשבט תשע"ה, 31/1/15

בשבת קוראים את פרשת בשלח, בה מופיעה שירת הים ששרו בני ישראל על נס קריעת ים סוף, ושבת זו קרויה משום כך: "שבת שירה". בבתי כנסת רבים נהוג לומר את שירת הים שאומרים בתפילת שחרית עם הציבור פסוק בפסוק, וגם את פסוקי התורה של שירת הים קוראים בנעימה ובשירה.
יש נוהגים להניח פירורים על אדן החלון או המרפסת, מאכל לציפורים ועופות השמים, כי בשבת הראשונה לירידת המן אמר משה רבנו שהמן לא יורד בשבת, אולם דתן ואבירם פיזרו את המן שלהם ביום שישי, כדי להפריך את דברי משה. אך ציפורים אכלו את פירורי המן שהניחו, וכשכר על כך נוהגים עד היום להאכיל אותם בשבת שקוראים בה את שירת הים.
ניתן ללמוד מכך מוסר השכל גדול, של הכרת הטוב ורגשי תודה למי שהיטיב עמך. אפילו לבעלי חיים יש להיות אסיר תודה, ועל אחת כמה וכמה לחבר וידיד שהיטיב וסייע, יש להכיר טובה על כך, לגמול לו ולהיטיב עמו שבעתיים.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה