יום שישי, 16 בינואר 2015

המלה הארוכה ביותר בתורה / לפרשת וארא



מסופר, שפעם ישב (אא"ז) הב"ח, רבי יואל סירקיש (הקריאה הנכונה היא סירקיש בשי"ן שמאלית, על שם אמו או חותנתו סירקא - שארקע (שרה), ולא כפי השגור בפי רבים לקרוא בשי"ן ימנית, ועליהם נאמר 'וכסילים מתי תשכילו'...), עם תלמידו המפורסם רבי דוד הלוי סג"ל (לימים הט"ז, בעל 'טורי זהב') ועסקו בדברי הרמב"ם בהלכות ספר תורה (ז, ו), כיצד ינהג סופר סת"ם שצריך לכתוב מלה בת עשר אותיות או יותר, תמה הט"ז ושאל את רבו: "היכן מצינו בתורה מלה בת עשר אותיות"? טרם הספיק הב"ח לענות, ובתו הידענית והחכמנה מרת רבקה, נענתה ואמרה: "הריהו מפורש בתורה בפרשת וארא, שנאמר (שמות ז, כח) "וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל־מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ", תיבת וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ הינה בת עשר אותיות".
תיבה זו היא התיבה הארוכה ביותר בתורה, וישנן עוד שתי מלים בתנ"ך בנות עשר אותיות. אחת ביחזקאל (טז, מז): וְלֹא בְדַרְכֵיהֶן הָלַכְתְּ וּבְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן עָשִׂית כִּמְעַט קָט וַתַּשְׁחִתִי מֵהֵן בְּכָל־דְּרָכָיִךְ", ושם (כ, מד): "וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה' בַּעֲשׂוֹתִי אִתְּכֶם לְמַעַן שְׁמִי לֹא כְדַרְכֵיכֶם הָרָעִים וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם הַנִּשְׁחָתוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' אֱלֹקִים". התיבות וּבְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן, וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם הן בנות עשר אותיות.
אולם ישנה גם מלה אחת בת אחת עשרה אותיות והיא היחידה והארוכה ביותר בתנ"ך, במגילת אסתר (ט, ג): וְכָל־שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ מְנַשְּׁאִים אֶת־הַיְּהוּדִים כִּי־נָפַל פַּחַד־מָרְדֳּכַי עֲלֵיהֶם. תיבת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים היא בת 11 אותיות.
בדרך אגב יש לציין, שהרב יוסף קאפח (מתרגם ומפרש כתבי הרמב"ם ועוד) כתב, שיש לומר אותות ולא אותיות, כי אותיות פירושו עתידות כנאמר בישעיה (מה, יא): "כֹּה־אָמַר ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְיֹצְרוֹ הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי עַל־בָּנַי וְעַל־פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי", והוא אף מציין שבכל כתבי היד הישנים ריבוי של אות הוא אותות ולא אותיות.
הט"ז, תלמידו של הב"ח, היה לימים כידוע חתנו של רבו הב"ח ונשא את בתו מרת רבקה זו, שהיתה ידועה בחכמתה. מסופר, שפעם נכנסה רבקה בצעירותה אל אביה הב"ח והלה שחיבבה אמר לה: "בתי, יפה את כלבנה"! אמר הט"ז לרבו בצחות: "האם לא הגיעה העת לקדש את הלבנה"?... ולימים קידשה.
בעברית, ישנן מלים ארוכות יותר כגון: וכשבזרועותיהם, ולכשלתרנגולותיהן, ולכשתשתתקנה, ולכשלהתמרמרויותיכם. בשפות אחרות ניאלץ להשתמש במלים רבות כדי להביע מלים אלו.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה