יום חמישי, 15 בינואר 2015

פרשת וארא

1. תמונת השבוע - כתב חרטומים בככר רומא

בתקופת מצרים העתיקה, היתה צורת כתב ייחודית בידי המלומדים והמכשפים במצרים, כתב הירוגליפי המכונה "כתב חרטומים". הכתב ייחודי בכך, שהוא משלב סימנים וצורות שונות יחד עם אותיות א"ב. נשתמרו טקסטים רבים מאותה תקופה, על מגילות פפירוס, על קירות קברים ומקדשים, והכתב כולל אלפי סימנים ודמויות אנשים ובעלי חיים.
כתב החרטומים המצרי נכנס לשימוש גם בתקופה ההלניסטית וברומא העתיקה. מאותן שנים נותרו לדורות מונומנטים מפוארים, עליהם חרוטות כתובות בכתב החרטומים. ביניהם המגדל הצר שבתמונה, הממוקם בכיכר בשם "פיאצה דל פפולו" בעיר רומא.




2. תמונה היסטורית - "פפירוס איפוור"

במוזיאון הארכיאולוגי בהולנד, מוצג פפירוס מצרי עתיק שבו מתוארת תקופה קשה מאוד במצרים, תיאור המתאים לתיאורי המכות שהביא הקב"ה על פרעה והמצריים כמסופר בפרשתנו. בפפירוס מתוארת מצרים במצב של אסונות טבע, הפיכת מעמדות, מגיפות, רעב ומוות.
בין השאר מופיעים שם משפטים אלו: "הנהר הוא דם, אך אנשים עדיין שותים ממנו, אנשים נרתעים מבני אדם וגוועים למים", "כל החיות לבם בוכה", "אכן נאכלו על ידי האש", "אין למצוא פירות ולא ירק", "היתה צעקה גדולה במצרים, הנהמה נשמעה בכל הארץ מעורבת בקינות" ועוד.




3. פתגם השבוע

"בנים אתם לה' אלקיכם" - החטא הגדול ביותר הוא, שאדם שוכח שהוא בן מלך. (רבי שלמה מקרלין)

4. סיפור קצר

פעם פרצה מגיפה קשה, לא עלינו, בעיירה בויסק. באו יהודים אל רבי מרדכי אלישברג ואמרו לו, שצריך לפשפש ולחפש חטאים בעיר, שמא בגללם באה המגיפה. אמר להם הרב: אומנם מצווה לפשפש במעשים ולשוב בתשובה, אבל זאת צריך כל אחד לעשות לעצמו ולא לחפש חטאים אצל אחרים. במקום זאת, בואו ונצא יחד לחפש חולים בעיר, כדי להמציא להם תרופות ולהצילם. יצא הרב לפקח על עסקי הצלת נפשות והמגפה נעצרה.

5. בדיחה יהודית

רבי משה יצחק מפוניבז', היה עוסק גם במסחר ונדד רבות לצורך מסחרו. מפני זאת היה נעדר הרבה מעירו למשך שבועות ארוכים. פעם אמר בהלצה: בני קהילתי רוצים זה מכבר להעביר אותי מכהונת הרבנות בעירנו, אלא שאין הם מוצאים אותי אף פעם בביתי, כדי למסור לי את כתב הפיטורין...

6. מושג ביהדות - מידה כנגד מידה

עשר המכות באו לפרעה "מידה כנגד מידה", על הייסורים והצער שגרם לבני ישראל במצרים.
העיקרון של מידה כנגד מידה מובא כמה פעמים בתורה, כתורת גמול להעניש אדם לפי התנהגותו, וכדברי חז"ל: "במידה שהאדם מודד - מודדין לו". לכל אורך התנ"ך, יש דוגמאות רבות של הענשה בהתאם למעשים, החל מהנחש הקדמוני שפיתה את אדם, עבור במבול ובדור הפלגה, וכלה בתולדות מלכי ישראל. עונשים גופניים באים לאדם המזיק מידה כנגד מידה, כמו "עין תחת עין" ו"כאשר עשה כן יעשה לו". דתות רבות העתיקו שיטה זו מדברי התורה הקדושה וגם הם דגלו בשיטת העונש המידתי.

7. שו"ת בהלכה - שימוש במגב מים בשבת

שאלה: האם מותר להשתמש במגב מים לגריפת מים על השיש או על הריצוף?
תשובה: מעיקר הדין כמבואר בשולחן ערוך, יש איסור לשטוף בשבת את הרצפה, מפני שחוששים שמא האדם יישר גומות (בורות קטנים) בקרקע. והאיסור חל גם אם הרצפה מרוצפת, מפני שחוששים שמא ישטוף גם רצפה שאינה מרוצפת.
למעשה, במקום שיש בו הרבה לכלוך, כמו במטבח ובבתי חולים והשטיפה נצרכת באופן מיוחד, אפשר לשטוף את הרצפה המרוצפת עם מגב.
בבית רגיל, אם התלכלך בבית מקום מסוים, אפשר לשפוך שם מים ולנגב באופן המותר, אך לא לשטוף שטח גדול. גריפת המים תיעשה באמצעות מגב עם מקל, אך בלי סמרטוט חלילה, מפני איסור 'סוחט'.
מותר להשתמש במגב ידני, על מנת לגרוף מים שנשפכו על השיש או על השולחן, ועדיף להשתמש במגב שאין לו ספוג.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה