יום חמישי, 15 בינואר 2015

חודש שבט


החודש:

§         החודש החמישי לחודשי השנה מבריאת העולם, והחודש האחד עשר לחודשי השנה בתורה ליציאת מצרים,  הוא חודש שבט.
§         השם שבט מוזכר פעם אחת בתנ"ך, בספר זכריה: "ביום עשרים וארבע לעשתי עשר חודש הוא חודש שבט, בשנת שתים לדריוש היה דבר ה' אלא זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר".
§         השם שבט כמו כל החדשים עלה מבבל, ובאשורית הוא נקרא בשם "סבטו" מלשון מכה על שם הרוחות הנושבות בו.
§         יש הטוענים, כי שם החודש שבט הוא מלשון ענף זמורה, המסמל את פריחת האילנות בחודש זה. ואכן, קיים צמח הנקרא "שבטבט" וענפיו דומים לשבטים.
§         דורשי רשומות דרשו חודש זה בראשי התיבות: "שנתבשר בשורות טובות".
§         חודש שבט לעולם הוא בן שלושים יום.
§         בראש חודש שבט, התחיל משה רבנו לדבר לעם ישראל את דברי התורה בעבר הירדן, עד יום מותו בז' באדר, כפי שנאמר בתחילת ספר דברים: ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש, דבר משה אל כל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אותו אליהם".
§         בט"ו בשבט (ולפי בית שמאי בא' בו), חל ראש השנה לאילן לעניין מעשרות, כדי לדעת אם לעשר מעשר שני או מעשר עני ולדעת לאן לשייך את הפירות שחנטו. אי אפשר לתרום מפירות של שנה שעברה על פירות של שנה זו, ואם תרם אינה תרומה.


מזל החודש

§         מזל חודש שבט הוא מזל דלי, על שם הפסוק: "יזל מים מדליו", כדי לרמז שחודש זה חל בסוף תקופת הגשמים והוא מסמל את הבורות המלאים והדליים שבהם שואבים את המים כדי להשקות את העצים והנטיעות.
§         הדלי מסמל הוצאת מים קדושים ומים חיים היא התורה הקדושה מהבארות של האבות הקדושים, וכן הדלי אותיות ילד שיש כוח בחודש זה להעניק לילד את המשך התורה וקיום המצוות. 
§         חודש שבט מסמל את תחילת השנה החקלאית והפרחים מתחילים להוציא ניצנים ופריחה מחודשת. עצי ההדר מתחילים ללבלב ומתרבים פרחי הבר בשלל צבעים המרנינים את הלב.


חודש שבט באספקלריה חסידית

מייסד החסידות הבעש"ט נ"ע לימד אותנו, שכל הבריאה כולה חדורה תוכן רוחני. בכל דבר גשמי, גם דומם, צומח וחי, ישנה חיוניות שמקורה בדבר ה', שמכוחו נברא העולם ומלואו והוא ממשיך להתקיים בכל רגע מחדש בכל חפץ שנברא. מיסודות החסידות הוא, שכל תופעה המתגלית ונעשית בעולם, כל אירוע קטן וגדול מהווה פעולה אלוקית מיוחדת הנעשית בהשגחה עליונה פרטית.
עלינו לראות בכל תופעה בעולם גם הדרכה אלוקית, המלמדת אותנו מה עלינו לעשות. בכל דבר הנראה לעינינו, אנו צריכים להתבונן ולחפש מה אנו יכולים ללמוד ממנו לעבודת ה' ותפקידנו בחיים.
בחודש שבט חל ראש השנה לאילנות. תאריך זה מפנה אותנו להתבונן באילן, כדי למצוא בו הוראות לעבודת ה'. אדם השם לבו לנעשה מסביבו, יוסיף חכמה מכל דבר ודבר, ביחס לשיפור התנהגותו בין אדם למקום ובין אדם לחברו.
כשנתבונן באילן נראה שהוא מורכב באופן כללי משלושה יסודות: השורש, גורף האילן (הכולל את הגזע, הענפים והעלים) והפירות.
השורש נעלם מעין רואה, אך עיקר קיום האילן וחייו תלויים בשורש. ויתר על כן: אילן ששורשיו חזקים ואיתנים, אין לו לפחד מרוחות מנשבות שלא יעקרו אותו. גוף האילן הוא רובו המכריע של מבנה האילן והוא מציאותו המוחשית. האילן גדל ומוסיף כוח בגודל ועובי גזעו, בענפיו ועליו.
אולם שלמותו של האילן הוא בפירותיו. הפירות נושאים בקרבם את היסוד לדורות הבאים, באמצעות הגרעינים שמהם מצמיחים אילנות נוספים.
אם נתבונן כאמור באילן, נגלה שגם חייו של האדם מורכבים משלושה יסודות אלו של האילן. השורש, הוא האמונה ממנה נוצרים החיים הרוחניים והיניקה המתמדת ממעיין האמונה מפתחת את הנפש. ככל שהשורשים שהם האמונה חזקים יותר, כך נשמתו של האדם איתנה יותר ובכוחה להתמודד עם כל הרוחות הזרות שמנשבות ומנסות לעקור אותה חלילה ממקומה.
גוף האילן הם לימוד התורה וקיום המצוות והמעשים הטובים, הם רוב מניין ורוב בניין הרוחניות שבאדם, ובהם חלה ההרחבה והתוספת המתמדת מיום ליום. אולם היכן תכלית שלמותו של האדם? כאשר בנוסף על קיום המעשים המוטלים עליו בינו לבין קונו, הוא משפיע על סביבתו ומלמד ומדריך את כל הבאים אתו במגע שיהיו אף הם בגדר אילנות, בעלי שורשים (עיקרי האמונה) גזע וענפים (תורה ומעשים טובים) ונושאי פירות (מזכי הרבים). או אז, עושות פעולותיו פירות ופירי פירות וזכות הרבים תלויה בו לנצח.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה