בשבת
מברכים החודש, נוהגים לברך את ברכת החודש ומקדימים לה את נוסח "יהי רצון"
המפורסם.
ברוב
הסידורים (סדר רב עמרם גאון וברוב הסידורים העתיקים, וכן בסידורי עדות המזרח) לא
מופיעות המלים: "בזכות תפילת רב", והתפילה מסתיימת במלים: "חיים
שימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה, אמן סלה". בחלק מהקהילות נהוג כן לומר את
התיבות הללו ואף נדפס כן בכמה סידורים ישנים וגם חדשים, ואחרים תיקנו את הנוסח
שאין לו פשר לדעתם, וגרסו: "בזכות תפילת רבים".
יש
'המהדרים' שכרכו את שתי הגרסאות יחד ואומרים: "בזכות תפילת רב - רבים"
או "בזכות תפילת רב ורבים", ועליהם אפשר להמליץ את מה שאמר חכם
אחד על אותם שרצו למזג את שתי הנוסחאות בתפילה, נוסח אשכנז ונוסח ספרד יחד, והיו
מאריכים את לשונם בברכת הדעת ואומרים: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה,
חננו מאתך דעה בינה והשכל חכמה בינה ודעת", וכן בברכת רפאנו היו מאריכים את
הלשון וכופלים ומשלשים את המלים בנוסח ספרד ואשכנז גם יחד. ואמר אותו פיקח, שעליהם
אמר שלמה המלך החכם מכל אדם "יוסיף דעת יוסיף מכאוב"...
מהיכן
הגיע נוסח זה לתפילה?
מתברר,
שהמקור הוא טעות המדפיס (המכונה 'אַ בּוכער זעצער', ובטעות שגור לומר 'אַ בחור
(בוחער) אַ זעצער', ואין לזה משמעות, כי מי אומר שהמדפיס היה רווק?... אלא
שבִּיכֶער משמעותו ספרים וביחיד בוּך, ועקב חילופי הגייה של המחליפים שורוק בחיריק
(שעליהם כתב בקיצור של"ה שהם מחרפים ומגדפים ומהפכים המכוון, רחמנא ליצלן,
כגון כולם אהובים שאומרים כילם לשון כיליון כמו אויבי כילם באיכה) טעו לומר בוחער
במקום בוכער).
כך
כתב ה"בני יששכר" בספרו מגיד תעלומה מסכת ברכות טז, א (שם בגמרא מופיעה התפילה
שהיתה תפילתו של רב ראשון האמוראים, שתיקן גם 'אתה זוכר' שאומרים בר"ה,
ומודים דרבנן, וברכת אשר יצר): "חיים שתמלא לנו כל משאלות לבנו לטובה. זה
עידן ועידנים שהנהיגו לומר זה הנוסח קודם שמברכין החודש, ונדפס בסידורים ומסיימין
בה בזכות תפילת רבים. ואין לזה פירוש וביאור, ונראה שהוא טעות שהיה כתוב בסידורים
הקודמים רשום למטה ברכות תפלת רב, ורצ"ל כמציין, שהתפלה הזאת היא ממס' ברכות
והיא תפלת רב, וכאשר בא זה לאיש אשר לא ידע ספר, הנה לא ידע פירושן של הדברים
והגיה מדעתו בזכות תפילת רבים, והוא טעות".
וכן
כתב בערוך השולחן (שגור בפי רבים לומר 'עָרוּךְ השולחן' והוא טעות נפוצה. מספרים,
שכאשר יצא ספר זה לאור, התפלאו כולם על השם המוזר שהוא נראה כהיפוך השם 'שולחן
ערוך', וסיפרו שכשהראו את הספר לאחד הגדולים ותמהו באוזניו על השם אמר, שאין זה
אלא בגלל המנהג הקלוקל שהשתרש על ידי המשכילים הראשונים לגלח את הזקן. לתמיהת
השומעים הסביר, כי ע"פ הקבלה מטמינים את שערות הזקן בתוך הספרים, ומכיוון
שכיום מגלחים זקנים שלמים ואין מספיק ספרים בשביל לאכסן כה הרבה שערות, לכן החלו
להדפיס ספרים רבים בשביל השערות הרבות. אולם מכיוון שכל השמות כבר באו לידי שימוש,
החלו להדפיס ספרים בשמות הפוכים... אולם כל הסיפור הזה מצוץ מן האצבע מסיבה פשוטה:
שם הספר אינו אלא עָרֹךְ השולחן בקמץ וחולם חסר, והוא מדברי הפסוק בישעיה
(כא, ה) 'עָרֹךְ
הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׁרִים מִשְׁחוּ מָגֵן') "תפילה זו היא
תפילת רב בכל השנה בברכות טז, ב והתחלתה שתתן לנו חיים ארוכים ובכאן הוסיפו
בתחלתה, שתחדש עלינו החדש הזה לטובה ולברכה, ולכן יש בסידורים בסופו בזכות תפילת
רב, אבל זהו דברי בורות, מה שייך בזכות תפילת רב. ונראה שהמדפיסים טעו בזה שהמציין
ציין שזה הוא תפילת רב ולא ידעו הכוונה והוסיפו תיבת בזכות". וכדברים אלו
כתב גם בנו, רבי ברוך עפשטיין בספרו מקור ברוך, ומאריך בדבריו הנמלצים כדרכו
ובסופו כותב שהרצה את דבריו לפני אביו (הערוה"ש) וקיבלם, אלא שאמר שהמנהג כבר
השתרש בציבור.
גם
בפירוש תיקון תפילה בסידור אוצר התפילות קרא תיגר על נוסח זה וכתב שאינו נכון כלל,
לפי שהקב"ה איננו מקבל את התפילה בזכות מחברה כי אם בזכות המתפלל עצמו אם
הכין את לבו כראוי בשעה שהיה מתפלל, ולפיכך אין אנו מסיימים בשמונה עשרה בזכות
תפילת אנשי כנסת הגדולה, או בתפילת אלוקי, נצור (יש להפסיק מעט אחר תיבת אלוקי,
ולהמשיך נצור לשוני) בזכות תפילת מר בריה דרבינא, ובמלכויות זכרונות ושופרות בזכות
תפילת רב, וכו'. ואחרים החליפו תפילת רב בתפילת רבים וגם זה אינו נכון כלל דאם כן
היה לנו לסיים בכל תפילות הרבים כך.
וכן
כתב רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן הי"ד מוורשה בספרו "פנינים יקרים",
שאין נכון כלל לומר מלים אלו, וכן כתב הרי"ל פרומקין בהערותיו 'מקור הברכות'
על 'סדר רב עמרם גאון', וכן כתב הרי"ל מימון ב'חדר הורתי' וכיוון מעצמו לדברי
הבני"ש הנ"ל. בספר 'מעון הברכה' לרי"מ שטרן מביא גם הוא שהטעות
נפלה מהתיבות 'ברכות, תפילת רב' אולם הוא מציין זאת בשם הגר"א ולא ידעתי
מקורו.
טעותו
של המדפיס נבעה מכך, שפירש את תיבת 'רב' מלשון הרבה, כפי שנאמר: "גם תבן גם
מספוא רב" (וידועה אמרתו של רבי אייזיל חריף, שראה פעם אחד שהוכתר לשמש כרב
ולא ידע צורת אות, והמליץ עליו פסוק זה, שגם אדם שהוא בבחינת תבן ומספוא נחשב
כרב...).
נכדו
של ה"בני יששכר", רבי חיים אלעזר ממונקאטש מזכיר בספרו 'דברי תורה'
(ח"ד אות ק"ז) את דברי זקנו ומנסה ליישב את המנהג, שהרי לכאורה אסור
לבקש בשבת על העניינים הפרטיים של האדם כמו פרנסתו, ולכן מסיימים "בזכות
תפילת רב", ר"ל שהיהי רצון שאמרנו אינו תפילה ובקשה בעבורנו (רבים שוגים
בתיבה זו וכותבים 'עבורנו', אולם משמעות המלה 'עבור' אינה אלא תבואה! כנאמר "וַיֹּאכְלוּ
מֵעֲבוּר הָאָרֶץ"), אלא אמרנו אותה יהי רצון כדי לעורר זכות רב ותפילתו
ובזכותו יחדש ה' עלינו את החודש הזה לטובה. ועליו מסופר בספר 'דרכי חיים ושלום
(ס"ק תע"ד), שגמר עם הקהל יחידו ולא סיים תפילת היה"ר בקול כלל, כנראה
שלא רצה לקרוא בקול כנגד דעת זקנו הבני"ש.
ובמהדורא
תשיעאה אות צח הוסיף הרב ממונקאטש עוד: "בסידור כתר נהורא שהדפיסו עתה
מחדש בפרעמישלא, ושם 'המגיה' חתום בהגהותיו, ראיתי עתה בברכת ראש חדש, וזה לשון
המגי"ה: סיום של היהי רצון בהמלים 'בזכות תפלת רב' כפי שנדפס בכמה סידורים
אינו נכון כלל, כי הקדוש ברוך הוא אינו מקבל את התפלה בזכות מחברה כי אם בזכותו של
המתפלל עצמו אם כוון את תפלתו כראוי בשעה שהוא מתפלל, לפיכך אין אנו מסיימין
בשמונה עשרה בזכות תפלת אנשי כנסת הגדולה וכו', יש המשערים כי אחד הסופרים כתב בצד
היהי רצון את התיבות 'ברכות תפלת רב', וכונתו היתה לציין את מקום התפלה הזאת במסכת
ברכו"ת (טז, ב) תפלת רב, ואחר כך החליף המדפיס את האות ר' באות ז' ונעשה
בזכו"ת תפלת רב, עד כאן דברי המגיה המוטעה הזאת".
ומשיב:
"מה שכתב כי הקדוש ברוך הוא אינו מקבל את התפלה בזכות מחברה, וכי לא ראה
או לא ידע ביהי רצון שאומרים קודם ולאחר תהלים בזכות דוד המלך וכאלו אמרן
זי"ע, וכן בוידויים בסידורים הקדמונים הנוסחאות כשם שענית למי שאמר המזמור
הלז (דוד המלך), כן תענה ותשמע את תפלתי, וכן כיוצא. ובפרט בכתבי האריז"ל שלא
לומר הפיוטים רק מה שייסדו הקדמונים כמו התנאים הקליר ורבי נחוניא בן הקנה, וכן
פיוטים ליום ב' דראש השנה מרבינו שמעון הגדול ז"ל וכיוצא שאמרם רבינו
האריז"ל בצפת ת"ו בבית הכנסת האשכנזים, והלך אז במכוון כדי להתפלל אז
כדי לומר אלו הפיוטים, מה שאין כן האחרים מחברי הפיוטים שלא ידעו ואין כח בהם
בפנימיות כמו שכתוב בשער הכונות (ראה דרושי עלינו לשבח, דרוש א) ופרי עץ חיים
(בהקדמה), ועיין בחיבורנו שו"ת מנחת אלעזר (ח"א, סימן יא), ועיין
בחיבורנו נימוקי אורח חיים (סימן סח, סק"א) מה שהבאתי בשם הגאון הקדוש בעל
עטרת צבי ז"ל, וכן עוד כיוצא, ואין צורך להאריך בדבר הנודע בודאי כי התפלה
מסוגלת להתקבל ולכוון כראוי בזכות מחברה ומייסדה בהררי קודש יסודה וזי"ע, ולא
כאשר פער פיו הפתי הלז כי אין נפקא מינא כלל מי מחברה".
ועתה
מצליף הרב במדפיס הסידור, בלשונו החריפה: "וכן מה שכתב (שם) כנ"ל בשם
יש משערים כי היה רשום (ר"ת) ברכות תפלת רב כנ"ל, הן גנוב הוא אתו, ולא
אמר דבר בשם אומרו, הוא זקיני, מר רבינו, הגאון הקדוש ז"ל במגיד תעלומה על
ברכות (טז, ב בד"ה חיים שתמלא) שכתב זה - (וספר הקדוש מגיד תעלומה הוא נודע
שם בעירו פרעמישלא סמוך ונראה לאתריה דמר ז"ל, ומקום תלמידיו ויוצאי חלציו,
והדברים האלו נודעים שם, ועשה את עצמו כלא ידע וכתב בשם יש המשערים). דרך כלל אין
כדאי להטפל בהמגיה (או המקלקל הלז). אך בזה עיין בדברינו בדברי תורה (מהדורא ד,
אות קז) מה שכתבנו, וגם על דבר סידור אוצר התפלות שכתב גם כן בהיהי רצון שמברכין
חודש וכו' - (וממנו לקח הלשון חכמים המגיה הנזכר שאין התפלה מתקבל בזכות מחברה
כנ"ל), ועיין שם בדברי תורה מה שיישבנו נוסח הנהוג בזכות תפלת רב כדי שלא
להתפלל שאלת צרכיו בשבת - (כי רב יש לומר היה מתפלל זה רק בחול), על כן מזכירין רב
כמו שלומדים בגמרא במקום שיש ספק ברכה, ועיין שם - [והעירותי בזה למוסר על ההפקרות
בימינו מכל אחד שרוצה להיות חוב"ר חב"ר וידעונ"י, ה' ישמרנו]".
קושיה
זו, כיצד מותר לבקש בשבת על פרנסה, מובאת גם בספר 'בא גד' שמזכיר את הקושיה בירושלמי
(שבת ט"ו, ה"ג) כיצד אומרים בברכת המזון "זוננו פרנסנו", ומשיבים
שם ש"טופס ברכות כך הן", דהיינו שזו מטבע לשוני של הברכה ואין איסור
לבקש בשבת על הפרנסה. ומכאן מסיק שם, שאין לומר 'בזכות תפילת רב' אלא 'בזכות תפילת
רבים', כדי שתהיה נוסחת הרבים ומותר לאומרה בשבת שהרי מזכירים שם בתפילה את עניין
הפרנסה (ובדרך צחות אמרו צדיקים, למה אומרים בתפילה זו פעמיים 'יראת שמים', שהרי
אומרים תחילה 'חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא', ואח"כ שוב 'חיים שתהא בנו
אהבת תורה ויראת שמים'? אלא שמכיוון שאמרו 'חיים של עושר וכבוד' אחר שביקשו על
יראת שמים וביקשנו דמים וממון, צריך לחזור שוב ולבקש יראת שמים, כי צריך שמירה
מיוחדת ליראת שמים כאשר הכסף בכיס... ומן העניין לשים לב, שבדברי הגמרא בברכות באמת
לא מוזכרות המלים 'יראת שמים' בתחילה יחד עם 'יראת חטא', רק לאחר מכן יחד עם 'אהבת
תורה', וכבר העירו על כך בכמה ספרים והיו שהקיפו בסוגריים את התיבות 'יראת שמים'
בפעם הראשונה), וכדברי הגר"א שעל צורכי הכלל מותר לבקש בשבת, ומסיבה זו כל
נוסח התפילה הוא בלשון רבים: 'שתתן לנו', 'משאלות לבנו' וכו'.
והאמת
שבערֹך השולחן העיר על כך שאין לבקש 'חיים של פרנסה' בשבת וכותב שאי איישר חיילי
אבטליניה, אבל קשה לשנות מנהג. הספרדים וקהילות פרנקפורט וחב"ד לא אומרים
נוסח זה.
וכן
מובא בספרים נוספים, שהסיבה להוספת תיבות אלו כדי להזכיר זכות הרבים, כדברי הגמרא
בברכות (ח, א) רבי נתן אומר, מנין שאין הקב"ה מואס בתפילתן של רבים, שנאמר הן
אל כביר ולא ימאס, ופירש"י תפילת הרבים לא ימאס. ובספר 'וירא משה' מיישב כעין
זה, שבסיום התפילה אנו חוששים שמא אין אנו שווים לבקש ברכה זאת, ולכן אומרים בזכות
תפילת רבים שהרי אין עניות בציבור כמובא בירושלמי גיטין (פ"ג ה"ז), ועוד
מתרץ שם שמנהגם היה לקבל פני רבם מדי חודש כמובא אצל האשה השונמית "לא חדש
היום ולא שבת היום", והרב בירכם לחודש טוב כפי שעשה שאול בסעודת ראש חודש,
ולכן אחרי כל הבקשות בתפילה, מבקשים אנו בזכות תפילת הרב, שצדיק גוזר והקב"ה
מקיים.
בספר
'שערי רחמים' אות מ"ה, מתיר לומר זאת בשבת כי היא תפילת רב כנאמר לעיל שהיא
מובאת במסכת ברכות, ומי יימר לן שרב לא אמר תפילה זו בשבת? שהרי התפילות האחרות
המוזכרות שם, כגון 'אלוקי, נצור' ויהי רצון שתצילנו מעזות פנים וכו' שאומרים בסוף
ברכות השחר, אלו נאמרות גם בשבת, ולכן גם תפילת רב נאמרת בשבת.
בתהלים
'כרם חמד' לרבי יהודה רבינוביץ, מתרץ את הנוסח 'בזכות תפילת רב', כדי לקיים
שפתותיו של רב דובבות בקבר בשעה שאנו מתפללים את תפילתו ומבקשים את זכותו, אולם לא
מתורץ בכך מדוע בשאר התפילות אין אנו מזכירים את מחבריהן.
ב"ברכת
גבריאל" מזכיר את דברי מהרי"ל מינץ (סימן פ"ז) שמותר לבקש בשבת
רחמים על כל צרה שלא תבוא.
על
ה'דברי חיים' מצאנז מובא בספר "כל הכתוב לחיים", ש"פעם אחת שמע
רבינו הקדוש מאחד שסיים היהי רצון בזכות תפילת רב. ואמר רבינו שאין לסיים כך כי אם
תפילת רבים, אעפ"י שהוא תפילתו של רב". אולם על ה'שר שלום' מבעלזא מסופר
שהיה מסיים 'בזכות תפילת רב' וכן מנהג ויז'ניץ וגור, ובבעלזא אומרים את רב-רבים. הבית
אהרן מקרלין לא גרס תיבות אלו כלל והרי"מ מקאז'ניץ מחק מסידורו את התיבות
'בזכות תפילת רב' ולא רשם 'בזכות תפילת רבים', אולם בסידורים שלהם מודפס 'בזכות
תפילת רבים'.
בספר
'מטה אהרן' כותב שישנם נוסחאות רבים בתפילה זו, "יען כי שם בהחז"ל לא
נמצא בזכות תפילת רבים בתפילתו של רב, ולכן מחקו המי"ם והיו"ד ונשאר רב,
שהוא תיקן את התפילה ועד היום הזה לא מצאו דרך לתיבה זאת ונבוכו המפרשים כי גם זה
לא הועילה להם כי בכל התפילות לא נאמר בזכות מתקנה ומדוע דוקא בזאת התפילה? וחזרו
לאמר בזכות תפילת רבים היינו תפילה בציבור כמבואר ברמב"ם הלכות תפילה פרק ח'
הלכה א' דאף אם ישנם חוטאים התפילה נשמעת והוא מדברי חז"ל ברכת דף ח' מנין
דאין הקב"ה מואס בתפילת רבים, שנאמר הן אל כביר לא ימאס. אומנם גם זה אינה
שוה לנו מדוע רק אך בתפילה זאת אומרים ככה ולא באחרת". ובהמשך מתרץ:
"והנה פה בתפילה זאת אנחנו אומרים חיים שימלא כל משאלות לבנו לטובה היינו אף
שלא יחלה, לכן אומרים בזכות 'תפילת רבים' דמהני על כל משאלות לבנו לכולי עלמא ודוק
כי היטב ואמת הוא".
בספר
'דברי אליהו' מיישב את שתי הגרסאות "רב - רבים", שאם מתפללים בציבור
אומרים 'רבים', וביחיד יאמר 'רב', כדי לעורר את זכותו של רב שבזכותו תתקבל התפילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה