יום שני, 19 בינואר 2015

פרשת בא


1. תמונת השבוע - אפיית מצות
בפרשתנו נמסרה לעם ישראל מצוות חג הפסח ואכילת מצות בחג הפסח, שמתחיל בי"ד בניסן ובליל ט"ו בו. "שבעת ימים תאכלו מצות", אותן אופים מחמשת מיני דגן ונזהרים לבל יחמיצו. החיוב באכילת מצה הוא כזית בלבד בלילה הראשון של חג הפסח ובשאר הימים אין חיוב של אכילת מצה, אך יש איסור אכילת חמץ. המצה נאכלת לזכר יציאת מצרים, כאשר יצאו משם בחיפזון ולא הספיק בצקם להחמיץ. בזמן שבית המקדש היה קיים, היתה המצה נאכלת יחד עם קרבן הפסח, ואלו שלא הספיקו להקריב את הפסח הראשון מפני שהיו טמאים או בדרך רחוקה, עשו פסח שני בי"ד באייר.




2. תמונה היסטורית - מכת ארבה
אחת המכות הקשות שהגיעו לפרעה ומצרים, היתה מכת ארבה, במהלכה הגיעו מינים שונים של חגבים למצרים שכילו את כל היבול שבה. השם 'ארבה' הוא שם כולל לכל מיני החגבים, ומתוך כ-8,000 מיני חגבים, ידועים רק כשנים עשר מינים שמתאגדים ללהקות.
הארבה מתרבה במהירות רבה והם מכלים את כל סוגי היבולים במהירות רבה. הארבה מהווה איום על החקלאות, וכיום מנסים להתמודד עמם באמצעות הדברה. החגב מוזכר בתורה בעשרה שמות שונים והוא יוצא דופן בשרצים בכך שהוא כשר לאכילה, אך המסורת לאכילת חגבים נותרה רק בתימן ובצפון אפריקה. ארץ ישראל סבלה פעמים מספר ממכה קשה זו שעשו שמות ביבול. בתמונה נראים שני איכרים המנסים להתמודד עם מכת הארבה ביישובי הארץ בשנת תשט"ו (1955).



3. פתגם השבוע
 "אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו, דמיו אינם עוזרים וימיו אינם חוזרים". (רבי חיים מפרידבורג)

4. סיפור קצר
אשה אחת באה אל רבי אליהו חיים מייזל מלודז' ובידה תרנגולת עם שאלת טריפה. עיין הרב בעוף, יגע בספרי הפוסקים וחיפש פתח להיתר, כי ראה שהאשה ענייה ודחוקה בממונה. אך גם לאחר חיפוש ממושך, לא מצא הרב פתרון לשאלה. הוציא רבי אליהו חיים רובל מכיסו, החזיר את העוף לאשה עם הכסף ואמר לה: "העוף טרף, קני ברובל תרנגולת אחרת".

5. בדיחה יהודית
איש אחד רצה לעקוץ את הרשל'י מאוסטרופולי, שהתפרסם בפקחותו ובשמחתו הרבה ואמר לו: "אומרים עליך שאתה טיפש, מה תאמר על כך"? חייך הרשל'י ואמר: "אל תאמין למה שאנשים אומרים, למשל עליך אומרים שחכם אתה, וכי איך תאמין לשטות זו"?...

6. מושג ביהדות - פדיון הבן
בסוף הפרשה, נצטוו בני ישראל לפדות כל בן בכור ולתת תמורתו חמישה סלעים לכהן. הסיבה לכך, מפני שכל הבכורים מתו במכת בכורות חוץ מהבכורים של בני ישראל, ולכן הם שייכים לקב"ה. הפדיון היא אחת מכ"ד מתנות כהונה שהקב"ה נתן לאהרן הכהן ולבניו ונוהגת גם בימינו כשאין בית המקדש קיים. החיוב לפדות כל ילד בהגיעו לשלושים יום ומי שהוריו לא פדו אותו, צריך לפדות את עצמו.

7. שו"ת בהלכה - רחיצה בשבת
שאלה: האם מותר לאדם לרחוץ את גופו במים בשבת?
תשובה: אסור להתרחץ בשבת במים חמים, את כל הגוף או אפילו את רובו, וזאת אסרו חז"ל בחשש שמא יבואו לחמם את המים בשבת עצמה או שיחתו בגחלים שהוחמו מערב שבת. אומנם מעיקר הדין מותר לרחוץ חלקים בגוף במים שהיו חמים לפני שבת וכן מותר מעיקר הדין להתרחץ במים קרים אפילו כל הגוף, אלא שהמנהג הפשוט בקהילות האשכנזים שלא לרחוץ כל הגוף בשבת אפילו במקים קרים מסיבות שונות. בני עדות המזרח לא קיבלו חומרא זו, ואף אצל האשכנזים יש מתירים במקרה של סבל רב מחמת החום.
לפי כל המנהגים, מותר לטבול במקווה, ויש מתירים אף לטבול במקווה חם אך אסור לשהות שם בלי טבילה, כי זה נראה כרחיצה. יש להיזהר שלא לסחוט את השער, אלא יש להמתין קצת שהמים יתייבשו ואפשר לנגב את השערות ברפיון בלי תלישת שערות.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה