יום שני, 9 בפברואר 2015

בית שני


לפנינו סיפור מעניין ונדיר, על אחד מגדולי ירושלים שהקים את ביתו בשנייה לאחר שהגיע לגבורות, וזכה להאריך ימים עם אשתו השנייה ולראות דור ישרים.
הסיפור מתפרשׂ בספר "אבותינו" של ר' יצחק יעקב ילין, על פני 24 עמודים (!), אולם זהותו של האיש לא רשומה בסיפור, אלא ברמזים, מגלה טפח ומכסה טפחיים.
לא הייתי נדרש לגלות את זהות האיש, שילין ביקש להסתיר ואני שמעתיו מפי איש ירושלים, ש"ב הישיש ר' פישל ב"ר אלתר קירשנבוים, אלא שלאחר חיפוש גיליתי שהדבר הוא בגדר סוד גלוי ואינני "גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל" (משלי כ, יט). יתר על כן, צאצאיו הם אלו שמספרים את הסיפור במלואו או בחלקו ופרסמו זאת בהזדמנויות מספר.
גיבור הסיפור הינו רבי אברהם אבא קוסובסקי (ובכתיב המקורי: רבי אברהם אבל'י קאסאווסקי) שמוצא משפחתו ממשפחת דיין מגולי ספרד ומצאצאי דון יצחק אברבנאל. תחילה כיהן כראב"ד ווילקאוויסק (פלך ביאליסטוק), ולאחר שעלה לירושלים (בין ת"ר לתרט"ז) כיהן בה כראב"ד בבית הדין בעיר העתיקה של רבי יהושע מקוטנא בעל "זית רענן" במשך כארבעים שנה, וכן שימש כמשגיח ובוחן בת"ת עץ חיים. (בי"ב באד"ב תרכ"ב נערכו בחירות ונבחרו כ"ב גבאים לעץ חיים, בהם ר' אבלי. לוח א"י של לונץ א, 156).
אשתו השניה שעמה אירע המאורע המסופר להלן, היא מרת העטיל העניא ושם בעלה הראשון שגירשהּ בטרם נפטר, כדי שלא תיפול לחליצה, הוא ר' יונתן ב"ר יצחק הענעלעס.
לאחר נישואיה גילתה לו את ייחוסה, שהי בת רבי משה זאב פיינשטיין מוורשא (אשתו מרת חוה סימא בת רבי מאיר מאוסטרובצא ב"ר הערץ בן מרת הענדל בת בעל "פנים מאירות") ב"ר חיים צבי פיינשטיין מוורשא, אשתו מרת מרים בת רבי אריה לייבוש נייהוז אב"ד חעלים (ב"ר יוסף קעזיס, בן אחר בן לב"ח) אשתו מרת פייגא בת רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים". בספר 'מחנה יוסף' נכתב על ר' משה פיינשטיין חותן הראב"ד, כי היה צאצא גם רבי שמעון מיערוסלאב ולא ידעתי מקורו.
ר' אבלי הגיע לזקנה מופלגת ונפטר בירושלים בהיותו כבן מאה וחמש, במוצש"ק אור לעשרה בטבת תרנ"ה, לאחר  שנפרד מבני משפחתו.
נוסח מצבתו שבהר הזיתים: פ"נ. הרב הגדול אהוב ורצוי צדיק יסוד עולם. באור תורתו הופיע כל נעלם. רב רבנן העמיד תלמידים. הרבה לעשות חיל בלימודים. מו"ר הר' הג'. ר' אברהם אבלי קאסאווסקי מווילקאוויסק. בה"ר הג' מ' יהושע זצ"ל. נ' י' טבת תרנ"ה. תנצב"ה. (תולדות חכמי ירושלים ג', 262)
בפנקס הח"ק נכתב: הרב הגאון הזקן ושבע ימים, יותר מאה שנה, שוקד על התורה ועבודה וסבל יסורי עניות כל ימיו.
מאשתו השנייה נולד לו בן אחד ושתי בנות:
1. הבן התפרסם כגאון נדיר ומחבר פורה, הוא רבי חיים יהושע קוסובסקי, בעל ה'קונקורדנציות' הידועות, מפעל חיים ענק של איש אחד, ומחבר התושיה ומעייני הישועה על הש"ס. נולד בירושלים בד' בטבת תרל"ג ונפטר בה בכ"ה באייר תש"כ.
פעם סיפר, כי בילדותו בהיותו כבן עשר, שאל פעם את אביו לאחר תפילת שחרית כמה פעמים מוזכר אביי בכל הש"ס? פני האב הרצינו והוא שקע בהרהורים. את ארוחת הבוקר הוא לא אכל באותו יום, צעד בבית המדרש הלוך ושוב כשהוא שקוע בהרהוריו, ולאחר כשעתיים ניגש לבנו ואמר לו 'כך וכך פעמים מוזכר אביי בכל הש"ס'.
2. בתו האחת מרת מרים רחל הי"ד, נרצחה בידי ערבים בט' במרחשון, ובעלה היה רבי יעקב גרונר קשאנובע'ר, שנולד בקשאנוב לאביו רבי אברהם ישעיה מחסידי ה"דברי חיים" מצאנז. בשנת תרמ"ד עלה לירושלים והתקשר לחסידי קארלין בעיר העתיקה. בשנת תרנ"ז נסע לסטאלין אל האור ישראל ושהה אצלו שנתיים. במענה לבקשת רבו להיוושע בבן זכר, פקד עליו רבו להעלות על הכתב חידושי תורה כסגולה לבנים, וקרא לחיבורו "זכרון יעקב". בשנת תרע"ח נמנה בין ראשוני המתפללים בבית המדרש בית ישראל של חסידי קארלין והיה מקושר לרא"א מקארלין הי"ד ורבי יוחנן מסטאלין-קארלין. נפטר בכ"א בכסלו תשי"א ונטמן בירושלים. כך מובא בקובץ 'בית אהרן וישראל' (שנה ד', גיליון ה'), אבל לא התפרש שם אם אכן זכה לבנים. בתם היתה מרת פראדל שפרה (נפטרה י' באדר תש"נ) גרוסמן אם רבי ישראל גרוסמן.  
3. הבת הנוספת היא מרת חוה שימא, אשת רבי שלום לייב אייזנבאך, בנו הבכור של רבי אברהם אייזנבאך מפעסט אבי המשפחה הענפה בירושלים. אחד מגאוני ירושלים היה וחיבר את הספרים "באר יצחק" על קדשים ו"תכלת מרדכי" על טהרות. הוא נפטר במבחר שנותיו בהיותו כבן נ"ב, ביום כ"ד בשבט תרע"ח. לפני פטירתו, אמר לחתנו הגאון ר' ישראל יצחק רייזמן, כי חושב הוא כי כאשר יבוא לעולם העליון יהיה חף מעוון ביטול תורה. אשתו נפטרה ביום ה' באייר תש"ד, בזקנה מופלגת בת קרוב למאה שנים. לאריכות ימים זכתה בברכת זקנה הראב"ד שבירכהּ ואת בת דודתה מרת פראדל שפרה גרוסמן, בשכר שסייעו לו בזקנותו. גם היא האריכה ימים ונפטרה בגיל מאה שנים וחודש ימים. להם משפחה ענפה, ארבעה בנים ובת אחת מרת חיה שרה אשת רבי ישראל יצחק רייזמן חבר בד"ץ העדה החרדית בירושלים.
על סיבת פטירת רבי שלום לייב אייזנבאך במיטב ימיו מספרים בירושלים, כי הדבר נגרם עקב פגיעה בגחלתם של צדיקים, ועד חזון למועד בע"ה להעלות את הדברים לזיכרון דור אחרון.
*
בשולי הדברים, להלן סיפור שמובא בספר הצאצאים של בעל התניא:
מספרים, אשר פעם בא הרה"ק רבי משה נ"ע בשנות גלותו לעיר ביאליסטוק. לפני בואו הרגיש בו הרב רבי אברהם אבא'לע קוסובסקי מביאליסטוק (האמת שהיה מווילקאוויסק פלך ביאליסטוק) ואמר שאורח חשוב מתכונן לבוא לעירנו ויש להקביל פניו. פתאום הופיע יהודי זקן כשהוא לבוש שק על שכמו ולפלא כולם, נגש אליו רבי אברהם אבא'לע ולחשו אחד לחברו באזניו (הערה בשולי העמוד: לפני נכדו ש"ב הרה"ג רא"מ הלפרין שי', חכה ב"פאלוש" ונתן לו חלה ודגים) ונפרדו. ורק אחר שנפרדו סיפר להם רבי אברהם אבא'לע שהי' זה הרה"ק רבי משה בנו של רבנו הזקן נ"ע. (מפי אאמו"ר [רצ"ה היילפרין] ששמע מצאצאיו של רבי אברהם אבא'לע).
בשנת תשס"ז, יצאה לאור 'תשורה' לכבוד שמחת הכלולות של משפחות סג"ל-היילפרין (זה הכתיב הנכון, ולא הלפרין כנכתב שם שהיא משפחה מענף אחר לחלוטין), ושם מובא הסיפור דלהלן עם הפתיחה הלזו: "בספר הצאצאים תש"מ, מופיע בשם הגה"ח הרב אברהם מיכאל היילפרין שליט"א", בזמן שבמקור מובאת רק ההערה משמו של זה, ולאחר מכן מצוטט הסיפור בדומה למקור.
וראה זה פלא. בסוף הקטע צצה הוספה חשובה וחדשה: "ורק אחר שנפרדו סיפר רבי אברהם אבא שהיה זה הרה"ק רבי משה בן אדמו"ר הזקן ולפי שכיבד אותו, הבטיח לו רבי משה שעוד יהיו מחותנים ביניהם". מובן אליו שהכותב מסיים בשמחה: "וברבות הימים, אכן השתדכו צאצאי ר' אברהם קוסובסקי, בני משפחת הלפרין, עם צאצאי הרה"ק רבי משה בני משפחת סג"ל".
ועל דא ועל הא כבר אמר שלמה החכם מכל אדם: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל-דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ"!



























אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה